האם אלוהים קיים?

השאלה הזאת מעידה על דרך החשיבה האינטלקטואלית והשכלתנית שלנו. אינספור הוכחות וטיעונים הועלו באינספור דיונים, ציבוריים ופרטיים, מבלי שמישהו יתקרב כהוא זה לתשובה. וזאת מכיוון שזו שאלה טיפשית ואני אראה לך למה.
 
האם  'x' קיים?
 
אינך יכול לענות על השאלה, הלא כן? לפני שתוכל לענות על השאלה אתה חייב לדעת את מה ה'x' מייצג. ואתה חייב לדעת את זה בניסיונך האישי, נכון? לפני שתוכל להגיד אם תפוזים, איילים, או כל דבר אחר, קיימים, אתה חייב לדעת את מה המילה מייצגת. רק אז תוכל לענות.
 
כאשר השכלתנות המערבית עומדת בפני האפשרות לגלות את האמת היא לעולם לא תשאל את השאלה הנכונה. אז בואו נשאל את השאלה הנכונה (והנבונה).
 
מה זה בעצם אלוהים?

השכלתנות תאמר עכשיו שהשאלה הזו נתונה לוויכוח בדיוק כמו השאלה הראשונה, אבל זו עוד התחמקות. כדי לברר את העניין, אתה פשוט צריך לשאול מישהו שיודע במה מדובר – בדיוק כפי שתשאל מישהו שיודע מה זה תפוזים – ומייד תדע אם יש אמת בתשובה, מכיוון שהאמת תמיד ברורה מאליה בחווייתך האישית עכשיו: אתה מסוגל לראות את זה בעצמך.
 
הבעיה היא, כמובן, שהשכל חושב שהוא יודע למה מתכוונים במילה אלוהים בשעה שהוא אינו יודע, או שהוא מברר אצל מישהו שגם לא באמת יודע ומקבל תשובה מוטעית, ואז הוא שואל את השאלה הלא נכונה הבאה, והבאה וכן הלאה. התוצאה היא דיון עקר.

כשאני יודע במה מדובר אני יודע את אלוהים. ואז אין על מה להתדיין מכיוון שהאמת תמיד ברורה מאליה. אז בואו נראה.
 
אלוהים הוא חיים.

הסתכלו סביב. (בלי למהר.) החדר, השמיים, הבניינים, התנועה, האנשים – כל האינטראקציה הבלתי פוסקת הזו היא חיים: החיפזון, הדממה, הכאב, השחיטה, השמחה, המוות, הצחוק, המתיקות, האלימות, המבוכה, האהבה. החיים הם הכול.
והחשוב מכול, ראה שחיים או אלוהים הם לא דבר אחד ולא כמה דברים. חיים או אלוהים הם הכול – הכול בבת אחת. הוצא דבר אחד, או מליון דברים, והחיים ממשיכים. הוצא את הכול בבת אחת, את כל מה שיש, והתוצאה היא מה שנקרא מוות.
כך שהחיים במלואם הם אלוהים. היכן שאין חיים, אין אלוהים. והיכן שאין אלוהים, אין חיים. ומשום שהחיים הם בכל מקום ובכל דבר, עכשיו, כך גם אלוהים.
 
האם אלוהים או החיים קיימים? כעת השאלה הגיונית, והתשובה, כמובן, ברורה מאליה.

צורות חיים (או אלוהים) קיימות בכל מקום: ציפורים, עצים, אנשים – אפילו על העננים והבניינים ניתן לומר שהם צורות חיים, צורות של קיום. כל דבר הוא צורה או מצב של חיים או אלוהים.
אז אלוהים אכן קיים.
 
עכשיו בואו נשאל עוד שאלה חשובה.

האם יש בחיים או באלוהים תבונה?

שוב כמו בכל שאלה נכונה, התשובה ברורה מאליה באופן מיידי.
החיים, או אלוהים, מזינים ויוצרים את קיומם בתבונה עילאית ומושלמת; מחדשים כל הזמן את התאים בגופך ובכל גוף אחר בלי להתווכח, להתלונן ולהטיל ספקות. וכחנים וספקנים באים והולכים אבל החיים או אלוהים ממשיכים בשקט ובשלווה בשלהם. הלב פועם, הגשם יורד, הדם זורם בעורקים בלי שום צורך במחשבה אנושית אחת. בדיוק כפי שהרגע המדויק של לידה ומוות נקבע (למרות כל המאמצים והרצונות האנושיים) באובייקטיביות עילאית של תבונה היודעת בדיוק מה היא עושה, בלי שום צורך להסביר את עצמה. כי כל הקיים, כולל קהל הווכחנים והספקנים למיניהם, צריכים לציית לאותה תבונה עילאית המבטאת את עצמה בחוקי הטבע – חוקים שהשכל האנושי בקושי מסוגל לקלוט ולהבין אותם.
חיים או אלוהים הם תבונה. אפילו השכל הספקן או האתאיסט הוא חלק מהם – ומעיד על יוצרו.
אם כך, הכול ביחד הוא קיומה של התבונה האחת – חיים או אלוהים בצורה.
 
עכשיו אפשר לשאול את השאלה הסופית - זו המובילה לתשובה הסופית.

איפה החיים נמצאים?
איפה אפשר לדעת את החיים ישירות, מעבר לצורה, ומעל לכל ספק, ויכוח או שאלה?
בך. בגופך שלך – בצורה בה אתה נמצא.

אתה החיים שבגופך, הלא כן?

אתה יודע שאתה חי. אתה התבונה שיודעת את זה, נכון?
ואתה קורא לה 'אני'.
האם אלוהים קיים?
מהו אלוהים?
האם יש באלוהים תבונה?
מי אני?
אתה התשובה החיה.
זוהי התגלית הבסיסית של ידיעה עצמית.

 
(בארי לונג מתוך "The Way In")