כאשר קראתי את ספריו של אקהרט טולה 'כוחו של הרגע הזה' ו'ארץ חדשה' נדהמתי מהדמיון בין הספרים האלה לכתביו של בארי לונג, בעיקר ל'רק הפחד מת' 'מדיטציה קורס בסיסי' ו'המקור' שפורסמו בשנות השבעים-שמונים. מערכות המושגים, דרך הפנייה לקורא, ולעתים פסקאות שלמות, הועברו כלשונן מספר זה לאחר. מאוחר יותר נודע לי שבשנים 1984-6 היה אקהרט טולה (או ליאונרד טולה, כפי שהוא נקרא אז) תלמיד נאמן של בארי לונג, הופיע בקביעות בכל הסמינרים והמפגשים, ואפילו עבד בהפצת ספריו של בארי.

מכיוון שאני חש שאקהרט טולה מדבר מתוך ידע עצמי של ממש, תהיתי מדוע לא הזכיר ולו במילה אחת את מקור השראתו. ועד היום העניין מאוד תמוה בעיניי.



בארי עצמו מעולם לא התייחס לעניין. אבל בספרו האחרון (From here to Reality) שיצא לאור 12 שנים לאחר מותו, הוא כתב (מבלי לנקוב בשמות):

"מדי פעם מחפשים רוחניים, עם יותר שאפתנות מרוחניות, משתמשים במשנתי ומפרסמים אותה בספרים ומאמרים כאילו זו הייתה יצירה מקורית שלהם. ולפעמים, אפילו, מעתיקים פסקאות ומשפטים שלמים כלשונם.
אם זה אפשרי, הייתי רוצה להעביר להם את מה שג'ון המבורך לימד אותי פעם: 'הייה תמיד נאמן למקור ההשראה שלך'. כלומר, כשאתה משתמש בחופשיות כזו בדבריו של מורה רוחני, מן הראוי שתיידע מאיפה הדברים מגיעים. איך שלא יהיה, פלגיאט (גניבה ספרותית) כזה מעיד על המעתיק יותר מהמורה.
אני כותב את זה כי קרוב לוודאי שהאנשים המעורבים יקראו את הספר הזה ביום מן הימים, ואולי הם בכל זאת ילמדו משהו מהעניין."