שברון לב
שברון לב הוא השבר של ההיאחזות ברעיונות שאנו מטפחים בתוכנו אודות אהבה. כאשר הלב טהור – מטוהר מההיצמדויות ומההיאחזויות שלו – אין יותר כאב. כמובן שקל לומר וקשה לעשות. אבל זה בדיוק מה שאנו צריכים לעשות, מכיוון שאין לנו מטרה לוחצת ומיידית יותר בחיים מאשר לטהר את הלב מהיאחזויות ומכאב, או אם לומר זאת בדרך שונה, מההיאחזות בכאב.
אף גבר אינו יכול להתחייב לך שיאהב אותך לנצח.
ייתכן שהוא יאהב רק אותך, אבל הוא לא יכול להתחייב או להבטיח לך שזה מה שיהיה; על אף האמונה שלך (ושלו באותו הזמן) שהוא יכול. הוא פשוט לא יכול. כאשר גבר מתחייב או מבטיח כזה דבר, הוא מנסה לרצות את האישה, את הציפיות והרעיונות שלה על אהבה. ובאופן לא מודע מתחיל להיות מתוסכל. והתסכול הזה מעלה בו אי שקט, כעסים ומצבי רוח. אינני מנסה להצדיק את חוסר היכולת של הגבר לאהוב את האישה שאיתו, אלא פשוט להראות את הדברים כפי שהם. והעובדה היא שכאשר הוא נקשר לאישה דרך הציפיות שלה ממנו, או דרך החשש שלו מהתגובות הרגשיות שלה, הוא מפסיק להיות הגבר שהיא התאהבה בו; הגבר האוהב, החושק והאכפתי שהיא הכירה כשהם נפגשו לראשונה. אז הוא עוד לא היה קשור לאישה, והלהט המרגש והפראי כשהוא חיזר אחריה ואהב אותה, היה תולדה טבעית של החופש שלו והמשיכה אליה.
ברגע שהוא מתחיל לקלוט שהוא כבר לא חופשי, הרקב – המודעות לקולר סביב צווארו – מתחיל. וזה מה שקורה אצל כל גבר – אלא אם הוא אינו מניח לציפיות ולרעיונות של האישה (על איך הוא אמור להתנהל) להשפיע עליו. הגבר זקוק לחופש כדי לאהוב, כדי לאהוב אותך בדיוק כפי שאת אוהבת להיות נאהבת.
האם אני מצדיק את קוצר הרוח המיני של הגבר?
כמובן שלא. אבל הגבר חופשי באמת רק כאשר הוא חסר פחד; כאשר הוא אינו פוחד מהאישה - ואינו פוחד לאהוב אותה עד כלות. ויחד עם זאת, אינו נכנע לרעיונותיה וחלומותיה הרגשיים על איך הוא אמור להיות – אינו נכנע למה שמערער את הגבריות שלו (אצלו ואצלה). כאשר הגבר חושש שניהם מפסידים. וזה מה שקרה בין הגבר והאישה עלי אדמות.
הגבר בימינו אינו מסוגל להיות חופשי. אמנם הוא רוצה חופש, אבל מבלי לוותר על הפחדים שלו - וזוהי חרפה. הוא משתוקק לאהוב אישה אחרת וחושש מהאישה שאיתו. הוא חרד ממה שהיא תטיח בו או תעשה לו, ולכן הוא פורק בסתר את הסקסואליות שלו באוננות, פנטזיות מיניות או סיפורים מהצד. הוא אינו מסוגל להתייצב מול האישה ולאהוב אותה כמו גבר של ממש, לאהוב אותה מבלי להתכופף מול הקנאה והרכושנות, מול הרעיונות האנוכיים שלה אודות האהבה בין גבר ואישה. שכן רק היעדר פחד מצדו ימוסס את חלומותיה וימלא אותה באהבה אמיתית, באהבה שהיא כבר מזמן שכחה את קיומה. למעשה היא כבר מזמן הפסיקה להיות אישה, היא הפכה לאוסף של רשמים על אהבה שהם ההיפך הגמור מאהבה - או שהיא מנסה לברוח מהפגיעות והכאבים שאהבתו המפוחדת של הגבר הותירה בתוכה. לכן היא רוצה אותו אך ורק לעצמה - כדי לרפא את הפצעים, את הלב החבול שנשבר פעם אחר פעם. ובקנאתה (השד הרגשי שבתוכה) היא נאחזת בו ומצליפה בו, מנסה להכניעו – וכשהיא מצליחה, היא מאבדת את מה שכל אישה כמהה לו: אהבה אמיתית של גבר אמיתי. כשהיא מכניעה אותו היא מובסת. הוא הופך למסכן. היא אומללה. הוא אומלל. וביחד הם מתאמצים להפיק את המיטב מהמצב: בית יפה, ילדים, תוכניות לעתיד. או שמתוך פחד לאהוב באמת ולהיות מה שהוא באמת, ממשיך הגבר להימלט לזרועותיהן של עוד ועוד נשים.
אז מה אפשר לעשות?
החזרה לאהבה נטולת פחד ואנוכיות היא תהליך. לקח זמן לשקוע בשכחה ובבערות ולהגיע למצב העגום בו הם נמצאים כיום; ויידרש זמן לחזור להתחלה. בתהליך הזה יש שלבים. בשלב הראשון האישה צריכה לקחת את האהבה לידיים ולהפסיק לדרוש אהבה. היא חייבת להיות חזקה מספיק להחליט להיות אהבה (כי זה מה שהיא) ולגרום לגבר שאומר כי הוא אוהב אותה להיות גלוי וישר. כדי לעשות זאת היא חייבת לוותר על ההיאחזות שלה בייסורים, בלב השבור ובכאבי העבר. באומץ לב, היא חייבת להעמיד את האהבה במקום הראשון - במקום את עצמה והכאבים שלה. והחשוב ביותר, אסור לה לעשות אהבה עם גבר כל עוד הוא אינו ישר וגלוי איתה. אסור לה לשתף פעולה עם הדחף שלו לברוח. אבל יחד עם זאת עליה להמשיך לאהוב ולתת.
ואם הגבר מאיים לעזוב אותה, עליה לומר לו שהיא איננה מוכנה שהוא יאיים עליה, ואם הוא מתכוון ללכת, שילך עכשיו, ברגע זה.
אסור לה להיכנע ללבה המיוסר, לאיבר הקשור בעבותות לכאבי העבר שירגיש כאילו הוא הולך להישבר. היא חייבת להיות נאמנה לעצמה, למה שהיא; להיות נאמנה לאמת ולא נאמנה לכאב. עליה למות למען האהבה.
זה מה שיהפוך אותה לאישה של ממש. ייתכן שהיא תאבד את הגבר, ועוד גברים שיבואו. אבל בשם האהבה, עדיפה אישה אחת שתממש את העוצמה הנשית שלה, ממיליון נשים שיוותרו לגברים הצבועים שלהן וייכנעו לכוחנות המינית המניפולטיבית שלהם.
רק כאשר האישה היא מספיק אישה כדי למות למען האהבה בדרך הזאת, יוכל גבר נטול פחד לבוא אליה ולהראות לה איך להשתחרר מהרעיונות הרגשיים שלה, להחזיר אותה לאהבה החיה שהיא המהות שלה. אז היא תלמד ותדע את המשמעות של מעשה האהבה.
מעשה האהבה, או לעשות אהבה, משמעותו עבורה, לחזור להיות אישה; ועבורו – אם הוא גבר דיו להחזיר את האישה לעצמה – בעצם המעשה לחזור ולהיות גבר.
(בארי לונג, חלק מתשובה לשאלה מתוך הספר 'לאישה באהבה')
