(תחזית רלוונטית ביותר שכתב בארי לונג לפני יותר משלושים שנה ב'רק הפחד מת')
   

בקנה מידה שקשה לדמיינו, יתגברו בכל אומות העולם סכסוכים, משברים כלכליים, חוסר יציבות פוליטי, וקריסה כללית של החוק והסדר הדמוקרטיים. יתלוו אליהם פיגועי טרור, התנקשויות, התפרעויות, ביזה וערעור הביטחון האישי; יחד עם אלימות משטרתית גלויה, פעולות נקם, ומתקפות צבאיות נטולות רסן כנגד אזרחים תמימים.

מסכי הטלוויזיה יכינו את השטח באמצעות הקרנת אלימות חסרת תקדים של המשטרה, הצבא וארגונים אחרים כנגד אוכלוסיה אזרחית; והכול בשם שמירת החוק והסדר.
כתבות טלוויזיוניות אלה יהיו מכוונות, שלא במודע (שכן התקשורת אינה יודעת מה היא עושה) להרגיל ולהקשיח את הצופים לאלימות שלא הייתה כדוגמתה כנגד האנשים. הציבור יחונך ויוכשר, שלא בידיעתו, להשלים עם פעולות דיכוי אכזריות ומחפירות מצד השלטונות הדמוקרטיים. וכל זה ייראה לכאורה נורמאלי, כורח המציאות, ואפילו ראוי לשבח.

ייתכן שאני טועה או סתם שוטה, וזה לא קורה ולא יקרה. אבל המשך לצפות במסך הטלוויזיה - מבלי שתתקשח מבפנים ותתרגל לאלימות, ומבלי שתצדיק את מה שאתה רואה.

מרי אזרחי ימשיך להתפשט בכל המדינות ויגביר את החשדנות והפחד בין האומות. כנגד סימנים מעודדים לשיתוף פעולה יצוצו עוד ועוד התארגנויות מאיימות. פוליטיקאים מכל האומות ינהלו משא ומתן ויחתמו על הסכמים כדי לעורר את תקוות האנשים. אבל הריקבון ימשיך להתפשט בחסותה של התקשורת הנאיבית.

החדשות הרעות שתשדר התקשורת יתרבו ביחס שווה לתכניות הבידור שישודרו. אלה יאזנו את אלה, כך שמשמעותן - מה שבאמת קורה - לא תורגש.

צופי הטלוויזיה שיתרבו ברחבי העולם באותה מהירות כמו החדשות הרעות, יוזמנו לחגיגה כמעט בלתי פוסקת של אומללות והפקרות אנושית - יופי של בידור; כמו מושב קדמי בקולוסאום במופע של גלדיאטורים ואריות.

שידורי החדשות ושידורי הבידור והשעשועים יתחילו בהדרגה להתערבב זה בזה והשפעתם תגבר; דבר שילהיט עוד יותר את הטמפרטורה הרגשית של ההמון. שים לב. המשך לעקוב אחר ההתרחשויות הפוליטיות והטכנולוגיות שיגיעו.

החדשות יהפכו ליותר ויותר מסמרות שיער ומרגשות (חדשות רעות מאד לאדם כלשהו אבל מרגשות ביותר לכל השאר). הבידור שישודר ממספר מרכזים ברחבי העולם ייראה כאירועים נפרדים במקומות שונים. אבל לבסוף יצטרף הכול לאירוע משמעותי אחד. השעשועים והחדשות הרעות יתמזגו. הריגוש שבחדשות הרעות יהפוך לשעשוע המרכזי; איש לא ירצה לראות או לשמוע שום דבר אחר. אז תהפוך ההנאה לכאב והכאב להנאה.

ממש לקראת הסוף, ה'בעד' וה'נגד' יתחילו לאבד את שארית משמעותם וערכם. נחשול רגשי ומשולח רסן כבר יחכה מעבר לפינה.

פאניקה.

ועדיין, איש לא יבין מה באמת קורה ומדוע זה קורה, למרות שרבים יחושו שמשהו חסר תקדים בהיסטוריה האנושית ממשמש ובא...

(מתוך 'רק הפחד מת', 'היסטוריה פוליטית של העולם')

לדף הספר
חזרה למאמרים