גלגול נשמות זו תיאוריה המסתמכת על העתיד כדי שלא תצטרך להתמודד עם האמת, עם החיים בהווה.
המוות והלידה מחדש היחידים שקיימים מבחינתך, היחיד, הם עכשיו. רגע זה הוא הגלגול האחד והיחיד שלך. אתה יכול ללבוש בשר, להתגשם כגוף, רק עכשיו - בדיוק כפי שרק עכשיו אתה יכול באמת להיות. אינך יכול להיות אתמול או מחר. אתה תמיד אמת או היעדר אמת עכשיו.
 
מוות ולידה מחדש מתרחשים רק עכשיו.
 
כאשר אתה מתנתק ממצב או מאדם כלשהו במטרה להיות נאמן לאמת שלך, זה תמיד יקרה עכשיו - לא מחר. ברגע הזה, כמו בכל רגע אחר בחיי היומיום, כשיש לך הזדמנות להיות אמיתי או לא אמיתי עם עצמך ועם חייך, אתה מת (למען האמת) או לא מת (למען האמת). או שתמות באותו הרגע, לאיש שאתה, או שלא. או שתיפטר מהבערות שבה אתה נאחז ועימה אתה מתפשר בתוכך, או שלא. כאשר אתה נפטר מאישיותך, מתמודד עם השקר שבה, אתה נולד מייד מחדש; משתחרר מייד מהשקר שהיית, מהחלק הנושן. אבל אם לא תמות, תמשיך להיות אותו איש שהיית - אותה בעיה מתישה שאינך יכול להימלט ממנה.
 
האיש הוא הבעיה היחידה.
 
זה קשה ומכאיב לדחוף את האיש אל נקודת המוות, כפי שיעיד כל מי שהיה אמיץ ואמיתי דיו להתמודד עם עצמו בעת משבר. אבל אי אפשר לטעות בתחושת הרווחה, בהקלה המבורכת העולה כתוצאה מהכנות הזאת.
רק הפחד חוסם את הדרך. הפחד ממוות, עכשיו, של כל מה שאתה מכיר ורגיל אליו.
 
רק הפחד מת.
 
תהליך המוות והלידה מחדש הוא תמיד אותו התהליך; בין אם זה מוות פסיכולוגי, מוות רגשי או מוות גופני. משהו מת בתוכך. זה אתה, אבל זה לא אתה.
תשומת לבך מרוכזת בתוכך. אתה חש את המוות. אינך רואה אותו, חושב עליו או מדמיין אותו. זוהי מועקה עזה וחדה - מצוקה מטרידה וכואבת שאינה שונה בהרבה מתגובה מיידית לעקיצת צרעה, או משפעת בשיא עוצמתה. אתה מודע לחלוטין, מתבונן מבלי לראות ומנסה לקלוט: דרך הבלבול של המוות הפסיכולוגי, דרך הכאב של המוות הרגשי, או דרך החשיכה המוזרה והסמיכה של המוות הגופני.
ברגע המוות, הגוף הגשמי שעד עתה היה ללא כל ספק 'אתה' הופך לחלוטין חסר משמעות או ממשות, יחד עם כל האמונות שצברת על גלגולי נשמות או כל נושא אחר.
 
מוות הוא מוות.
 
אין כמוהו. אפילו אם תמות עשרת אלפים פעם (כפי שנדרש מתודעה מתפתחת או מבערות פוחתת) אינך יכול לזכור את המוות. אם אתה זוכר, זה רק נדמה לך שאתה זוכר, ומה שאתה זוכר הוא עדיין חלק מסיפור חייך, היאחזות בזיכרון, לא המוות עצמו. במוות אינך מעמיק את הידע שלך אלא את הווייתך.
מוות הוא תמיד הפעם הראשונה. כל מוות הוא חדש מכיוון שהמוות הוא עכשיו. הבערות חיה בעבר ופוחדת מהעכשיו; ההווה הוא מותה.
אם לא תמות שוב ושוב, אם לא תתנער בעודך בחיים מכל האמונות והרעיונות שיש לך אודות עצמך, אתה תמשיך תמיד לפחד מהמוות הקרב; תמשיך להיאחז מבלי לוותר, ותחושות המצוקה, הכאב והחרדה לא ירפו ממך. שכן המוות קיים רק עבור הבערות החיה, הבערות שחייבת למות. ובמותה - החיים מתגלים; ואתה יודע וחש שנולדת מחדש.

זכור:
- מכל נקודת מבט, המוות הוא תהליך של אימות על ידי עימות עם רבדים בתוכך שבעבר היה לך נוח להתעלם מהם או להצדיק את קיומם.
- המוות מתרחש תמיד בתוך הגוף הפיזי - בתוכך - במקום בו אין גוף גשמי, רק הרגשה, תחושה או נוכחות נטולת מחשבה.

ברגע הקצר של המוות, גם אם אתה נוכח עדיין בגופך, אתה נמצא מחוץ לקיום. ניצחת את העולם ויצאת מהזמן. ברגע קצרצר זה שולמו כל חובותיך.


(מתוך הספר 'רק הפחד מת')

לדף הספר
חזרה למאמרים