אישיותך היא המסכה שאת/ה לובש. הבט בראי - ראה כיצד אתה מעווה את פניך; לפעמים בקורת רוח ולרוב במורת רוח. אתה לא באמת מאמין שזה אתה ולכן אתה מתבונן בכל מראה הנקרית בדרכך, אפילו בחלונות הראווה, כדי לבדוק את עצמך ולוודא שזה אכן אתה.
לפעמים אתה חש אפילו צורך מוזר ולא הגיוני לתלוש את המסכה, הלא כן? זו אינה תחושה יוצאת דופן. אנשים לא אוהבים לדבר על זה כי זה נשמע מטופש. אבל זה מפסיק להיות מטופש כאשר אתה מתחיל להיות ישר עם עצמך.
אישיותך היא הנטל הכבד ביותר שמעיק על חייך – המאמץ הכרוך בהתחזות ובהעמדת הפנים הזו מכביד עליך ומוצץ מתוכך את לשד החיים.
אתה מטיל את האחריות לתחושת הכובד והלאות שבך על כל כך הרבה דברים: אתה מאשים את העבודה, את מערכות היחסים שלך, את הדיאטה ואת שאר הבעיות. ועדיין, אישיותך היא זו שחוצצת בינך לבין שמחת החיים הטבעית שלך.
האישיות היא הסיבה למצבי הרוח הרעים, לדיכאונות ולספקות העצמיים שלך. היא מערפלת את מוחך: חוששת מהעתיד, חשה צער ואשמה על העבר ואדישה, משועממת וחסרת סבלנות בהווה. האישיות היא הצל הנסתר המופיע בינך לבין בת זוגך. היא הערמומיות והידענות שבעיניים. היא ניזונה מכל סוג של ריגוש: טוב או רע, דיכאון או התרגשות. וחששה הגדול ביותר הוא להיחשף - להתגלות כפי שהיא - זיוף וקלקול.
האישיות היא פני התרמית.
האם אתה מזהה את הסימנים האלה?
אם כן, אתה מוכן להתחיל להוריד את מעטה האישיות. אבל השאלה היא איך? איך לשחרר ולחיות חיים חדשים בכל רגע? איך להתחיל לחיות בשמחה?
והתשובה היא שאתה זקוק ליותר אנרגיה. והפלא הוא שיש ברשותך עכשיו, ברגע זה, את כל האנרגיה הנחוצה; אבל אישיותך מכלה אותה. כמות האנרגיה במערכת – בגופך - איננה בלתי נדלית, אבל יש לך די והותר משאבים כדי לגלות את האמת; לחזור לשמחת החיים שמאחורי המסכה - למצב המקורי והנינוח של הווייתך.
המסכה ניזונה מהאנרגיה שדולפת ממך ללא הרף החוצה. ברגע שתפסיק לאפשר לאישיות לבטא את עצמה, תסתום את הדליפה. וכאשר תצטבר בך מספיק אנרגיה, תקרוס המסכה ותאבד את קיומה האנוכי והמתבדל.
בכוונתי למנות עשרה דברים שעליך לעשות או להפסיק לעשות. הם ישַמרו את האנרגיה שלך. בתחילה זה יהיה כרוך בקושי; וסביר להניח שככל שיעמיק התהליך יעמיק גם הבלבול. האישיות תנסה תמיד לתעתע בך, לגרום לך לוותר. אבל המשך הלאה: עשרת התרגילים יהיו פה תמיד כדי להדריך אותך ולשמש כתזכורת. החוויה הפנימית שזה ללא ספק עובד, תהווה הוכחה לאמת: אתה תרגיש קליל, נינוח, שמח יותר, ושלווה בלתי מוכרת תתחיל למלא את חייך, מבפנים ומבחוץ.
1. הפסק לדבר על העבר.
האישיות חיה על העבר; ניזונה ממך כשאתה מדבר על מה שהיה ונגמר. בכל פעם שאתה שומע את עצמך מעלה זיכרונות מן העבר, עצור.
ככל שתרבה לתרגל זה יהיה קל יותר. ייתכן שתאבד כמה חברים שיטענו שאתה הופך למשעמם; שאתה מאבד את אישיותך המעניינת והמרגשת לשעבר. כך תדע שאתה בדרך הנכונה.
לפעמים תיאלץ להתייחס לעבר. אבל תחילה, כדי לשבור הרגלים ישנים עליך להיות קיצוני. אל תאמר דבר המתייחס לעבר, כולל מה שקרה לפני דקה - אלא אם ישנה סיבה מעשית לומר משהו כמו "האם שלחת את המכתב?"
אל תספר את סיפורך העצוב.
הימנעות מדיבור על העבר תגרום לך בהדרגה להפסיק לחשוב על העבר. וכך תתחיל להתנתק מהדאגות שלך.
2. הייה אמיתי עם המצב.
הייה ישר עם המצב ולא עם מה שמוצא או לא מוצא חן בעיניך. האישיות ניזונה מהנדנדה הרגשית שביניהם; משתמשת בתנופת המטוטלת הזאת כדי לחזק את עצמה.
אינך יכול לסמוך על מה שמוצא או לא מוצא חן בעיניך, מכיוון שההעדפות שלך משתנות בהתאם לניסיונך ולגילך. לכן בחן את המצב - את האירוע שלפניך.
מה המצב דורש? לעתים קורה שאינך מרוצה מהמקום בו אתה נמצא, למשל ממקום עבודתך. אבל אם משלמים לך עבור עבודה מסוימת, פעל ביושר ועשה את הנדרש מבלי להתחשב בהעדפות האישיות שלך. אבל אם בכל זאת אתה ממשיך לטעון שזה לא מתאים לך - הייה אמיתי עם המצב והתפטר, מכיוון שברור שלא תבצע את המוטל עליך כראוי.
זכור, האישיות תפיק הנאה ממאבק פנימי בסיטואציות כאלה. היא תעדיף שתמשיך לבצע את העבודה למרות שאינך מרוצה, מכיוון שאז תוכל להמשיך להתלונן ולהתאונן על כך בפני חבריך, ותבזבז אנרגיה יקרה שהיית יכול להשתמש בה כדי לפעול בדרך כזו או אחרת. לכן, או שתשנה את גישתך ותבצע את המוטל עליך, או שתתפטר. כך או כך תהיה אמיתי עם המצב. פעולה תמיד משחררת חסימה אנרגטית.
3. ותר על חוסר היושר שלך.
הפסק לנהוג בחוסר יושר עם עצמך ועם החיים. בכל פעם שאתה כועס, נעלב או מדוכא אינך ישר - אינך מתמודד עם החיים כפי שהם.
כעס עולה בך מכיוון שאינך מצליח להשליט את רצונך על המצב. במקום לכעוס, חפש דרך מעשית לעקוף את המחסום שמולך. אם אין פעולה מעשית שבה אתה יכול לנקוט, רצונך אינו מעשי כרגע. לכן עליך להתמודד עם העובדה הזאת, להודות על האמת ופשוט לוותר.
זכור, מסכת האישיות היא הרמאות בכבודה ובעצמה. היא מסתירה מפניך את העובדה שמכיוון שחווית היום ריגוש מסעיר, סביר להניח שתוך יומיים-שלושה יופיע דיכאון. האישיות ''תחגוג'' על שניהם ואתה תשלם את המחיר.
4. אל תדבר אלא אם יש לך מה לומר.
האישיות מדברת ללא הרף, ודיבור צורך כמות אדירה של אנרגיה. מטרתו של התרגיל הזה היא ללמוד להפחית בדיבורים.
דיבור פירושו לדבר על משהו - להתדיין, להתווכח, לטעון, להסביר, להניח, לשער, לחלוק או לחזור על דברי אחרים. בתרגיל זה נלמד להבחין בין מילים ריקות לבין מילים בעלות משמעות. למשל, כולם מסבירים כל הזמן מה לדעתם הפוליטיקאים צריכים לעשות. אין טעם לדבר על כך אלא אם אתה פועל לתיקון המצב: הצטרף לקבוצת מחאה, כתוב לפוליטיקאים, צא להפגנות, לך לקלפי. רק כשאתה מדבר מתוך ניסיון אישי אתה עומד מאחורי מה שאתה אומר, אחרת אתה סתם קשקשן.
רק בעשייה או בדיבור מתוך ניסיון של ממש, יש אמת.
5. הפסק להתלונן ולהאשים.
אחת מדליפות האנרגיה העיקריות היא תלונות על חייך והאשמת אנשים וגורמים אחרים כאחראיים לקשייך. כאשר אתה שומע את עצמך עושה זאת, עצור.
האמת היא שאתה אחראי על חייך. אם אינך אחראי, הם אינם חייך; וזה אבסורד. כאשר אתה מאשים מישהו או משהו במה שאירע לך, אתה מסיר את האחריות מעצמך ומעביר אותה לאחרים.
להיות אחראי משמעו להיות אחראי לכל מה שקורה לך - לכל המתרחש בחייך. אכן, עליך להתמודד ללא הרף עם קשיים שלכאורה נגרמו על ידי אחרים. אבל עליך להתמודד איתם כמיטב יכולתך. אלה החיים.
אתה לא מתלונן כאשר מקדמים אותך בעבודה, נכון? אתה לא מאשים את הבוס. אתה מרגיש ראוי; הרווחת זאת ביושר. במילים אחרות, אתה מודה שאתה אחראי. אם כך, למה אתה מרשה לעצמך לחמוק מאחריות לכל מה שלא-כל-כך-טוב בחייך? זו שוב האישיות הצבועה שמוליכה אותך שולל; שמציגה בפניך תמונה מעוותת של החיים, ומתחמקת מאחריות במסווה של תלונות והאשמות.
ועכשיו לשבירת כמה הרגלים הנראים כחסרי חשיבות אך למרות זאת זוללים אנרגיה חיונית.
6. אל תתנועע בעצבנות.
אל תרשה לאצבעותיך למולל עיפרון או כל חפץ אחר. אל תתופף באצבעותיך על השולחן.
ובמיוחד לאנשים צעירים: כאשר אתם יושבים, אל תרעידו את רגלכם. ואל תפוקקו את פרקי אצבעותיכם.
7. אל תעסיקו את פיכם ללא הרף.
אל תלעס מסטיק - אלא אם אתה לועס בכוונה לשם רענון הפה. בסיימך, הוצא אותו מפיך, אבל אל תירק אותו על המדרכה בבקשה (עוד פעולה בלתי מתחשבת של האישיות).
אל תלקק את אצבעותיך לאחר שנגעת באוכל. ברגע שתתחיל לנגוע וללקק, זה יהפוך להרגל ואפילו חבריך הטובים ביותר לא יעירו לך על כך.
אל תבקש טעימות מצלחתו של שותפך לשולחן. או שתחלקו מנה או שתזמין אחת לעצמך. זוהי שוב החמדנות של האישיות ותשוקתה לחוות מבלי לשלם את המחיר.
8. עצות יופי לנשים.
אל תעבירי את אצבעותייך בשערך כאשר את מדברת או מדגישה עניין מסוים. ואל תשחקי בו או תלפפי קווצות שיער מסביב לאצבעך.
אם את מתאפרת, חדלי. ייקח לך כשלושה חודשים להפסיק לחשוב שאת נראית כמו רוח רפאים. איפור כמובן אינו אלא צבעי הסוואה, הסתרת האמת הנוראה של המסכה.
9. היפטר מהרגלי דיבור.
זכור, האישיות תלויה בהרגלים בלתי מודעים. לכן הפסק להשתמש בביטויים כמו ''מותק'', ''אחי'', ''חמוד'', ''נשמה'', כאשר אתה מדבר אל בת/בן זוגך, חבריך או כל אדם אחר. אם צריך, השתמש בשמו המדויק של האדם.
לאחר שתשבור את ההרגל הזה תגלה שביטויי החיבה עולים בטבעיות ברגע המתאים. אבל תחילה, כדי לשבור את ההרגל ולפעול במודעות, הפסק להשתמש בביטויים כאלה.
אל ''תִּמרח'' את בן או בת זוגך בפעולות ובמילים יפות כאשר אתה מתכנן לעשות משהו מאחורי גבם, או אם עשית משהו שברור לך שלא ימצא חן בעיניהם. במקום זאת אמור, "אני חש צורך להיות נחמד אלייך מכיוון שאיני רוצה שתגיבי בכעס על מה שעשיתי או על מה שאני עומד לעשות." ואז ספר לה בכנות מה עשית או מה אתה מתעתד לעשות. ברוב המקרים תגלה שלא תעשה את מה שהתכוונת לעשות, או שתעשה זאת ותספוג את מלוא עוצמת כעסם ללא תלונות. כך לפחות תנהג ביושר; ויושר כזה מרופף את המסכה.
אל תגיד: "אתה יודע… תראה… כאילו… מה העניינים" או כל סוג של ביטוי שמטרתו למלא רווחים. אלה ביטויים לא מודעים של האישיות המערבית שהפכו להרגל כלל עולמי.
ואל תגיד "לומר את האמת…", מכיוון שזה רומז שאתה עומד לשקר, או שעל פי רוב אינך דובר אמת.
ביטויים כאלה הם חסרי משמעות, ולמעשה זוהי המסכה שמדברת.
10. אל תעווה את פניך.
למשל: אל תקמט את מצחך, תחכך את הסנטר או תביט בתקרה לפני שאתה עונה על שאלה. זוהי האישיות המתחזה לרצינית, כנה או נבונה; מעמידה פנים כאילו היא חושבת מחשבות עמוקות.
דע כי האישיות היא שחקן שעושה העוויות ופרצופים כדי להפגין את קיומו. ככל שפניך יהיו שלוות ורגועות יותר, כך תהיה מחובר יותר עם ישותך.
אלו הם עשרת התרגילים. תרגל אותם בחייך היומיומיים במהלך שנים עשר החודשים הבאים ובהדרגה תתחיל להשתחרר משליטת האישיות.
