מראשיתה של התרבות המערבית שימש סיפור הבריאה התנכי כמיתוס היסוד של המערב. הסיפור מתאר איך בתחילה היה עיקרון רוחני – אנרגיה המכונה אדם – האחד והיחיד. מתוך העיקרון הזה הופיעו מה שאנו מכנים כיום הגבר והאישה. כפי שמסופר במיתוס, האישה נלקחה מצדו של האדם האחד והיחיד. או במילים אחרות: האישה, שהיא אהבתו של הגבר, נלקחה ממנו, הופרדה ממנו. כך הפך האחד והיחיד לשנינו ודבר הוביל לדבר, עד לימינו אנו ולחיינו הבעייתיים בעולם המודרני. כיום, בעידן הטכנולוגי-מדעי שלנו, התרחקנו כל כך מהמקור, שתיאוריית המפץ הגדול של המדע והאמת הגלומה במיתוס הבריאה נחשבות לשתי גישות סותרות לחלוטין שלא ניתן ליישב ביניהן. הבעיה היא שבמוקדם או במאוחר כל גבר או אישה נכספים לדעת מאין באו, כמהים לחזור למקור, לאחדות של המיתוס המקורי. כי בסופו של דבר זהו ייעודו של האדם; להשיב את אהבתו לתוכו, ובאיחוד בינו לבינה לחזור אל האמת – אל האחד והיחיד.

מרגע שהופרדה האהבה מהעיקרון המקורי, האחד והיחיד נעלם – אבל עדיין הוא נוכח שם, בתודעת האדם; בתודעה שכולנו, גברים ונשים כאחד, חולקים יחדיו. את המקור ניתן תמיד לדעת, אבל לא ניתן לחפש אחריו באמצעות השכלתנות הרציונלית-מדעית. כי השכלתנות הזו מוגבלת מדי, מקובעת מדי; בעוד מצבנו המקורי הוא חירות חסרת גבולות ומגבלות. ספר זה מראה איך עזבנו את העיקרון המקורי, ומטרתו היא להפנות את תשומת לבנו חזרה אל אותה הממשות.

הפכנו למה שאנחנו, בתוך גופינו ומוחותינו החושיים, במשך עידן ועידנים של דבולוציה – כניסתו של העיקרון הרוחני הנצחי לתוך החומר. תחילה הופיעה הנפש ואדם החל להתקיים כעיקרון נפשי: פוטנציאל אנרגטי אדיר מאחורי הקלעים. אבל העיקרון הזה עוד לא התגשם, לא לבש צורה. לכן הכין אדם בהדרגה גוף שיוכל להכיל את הנוכחות הנפשית של הגבר והאישה. אבל במטרה לספק לאדם גוף, חייבים היו הזנים והמינים להתפתח בהדרגה עד שמערכת התפיסה החושית תהיה מוכנה עבורו. אז היה על הנוכחות הנפשית התבונית לפרוץ את דרכה אל תוך המערכת החושית המתפתחת. ולבסוף, כאשר היה הכול מוכן, נכנס האדם לאדמה, לביתו הגשמי.

כיצד נעשה הדבר, ואיך עיקרון רוחני הפך לתבונה בשר ודם, זהו הספור המדהים שמסופר בפרקים הראשונים של ספר זה.
   
הדרך בה רואה האדם את היקום מוכתבת על ידי מוחו ותפיסתו החושית. לכן, נמשיך בחלקו המרכזי של הספר להעמיק אל תוך הנפש במטרה להגיע אל מעבר לחושים. לשם כך נתבונן ברבדים הבונים ומארגנים את מקום האדם בבריאה ונראה כיצד נוצר הקיום עצמו. משם נמשיך הלאה אל תוך היקום כדי לחשוף את התכנית הקוסמית שמאחורי כוחות האבולוציה. והלכה למעשה, נתבונן במסתורין האולטימטיבי – כיצד מופיע יש מאין. נמשיך להעמיק צעד אחר צעד אל הנקודה המקורית של התודעה, מלפני תחילתו של הזמן. ולסיום, נתבונן באבני היסוד שקובעות את המציאות שלנו, באידיאות המקוריות שמתגשמות בסופו של דבר בצורת חיינו עלי אדמות.
   
אני מכנה את הספר 'מיתוס' מכיוון שזוהי הדרך היחידה לקרוא אותו. אתה לא תקלוט במה מדובר אם תשתמש בשכלתנות הרציונלית-מדעית. זהו מסע אל תוך הנפש. בעצם כתיבתו של הספר עברתי את המסע הזה. ובמהלך הירידה אל מעמקי עברו של האדם, נגלו לי כל התגליות הללו; בדיוק כפי שתרד גם אתה, תוך כדי קריאה, לאותם מעמקים ותגלה את תגליותיך. עצם ההעמקה, תגלה לך יותר ויותר את מה שהווה ותמיד היה. אבל בדרך תיאלץ לעבור דרך רבדים צמיגים וקשיחים. וייתכן שמפעם לפעם תצטרך להפסיק לקרוא, או לחזור שוב על מה שכבר קראת. אבל אל תתייאש.
  
סביר גם להניח שתוך כדי קריאה תעלה בך השאלה, איך אפשר לדעת אם זו אמת. והתשובה היא שהאמת – או הידע אודות החיים, המוות, ונושאים עמוקים ומורכבים כל כך כמו מקורו של האדם והיקום – טמונה כבר בתוכך ובתוך כולם כעת, בזה הרגע; עמוק בתוככי הנפש. ומכיוון שהספר הוא מסע אל תוככי הנפש האנושית – נפשך שלך – אתה בעצם כבר 'יודע' את כל מה שנמצא בו. ומיד תדע אם זו אמת. אבל אם תתעקש להשתמש בשכלך הרציונלי והשיפוטי שאינו יכול לדעת באמת, הוא יחזיר אותך שוב ושוב לזיכרונות שלך, לדעות ולאמונות שלך, ימנע ממך להעמיק לתוככי הנפש ולגלות את האמת. כי את היופי או האמת שבשירת הציפורים אתה שומע באזני רוחך, אבל את סוג הציפור אתה מגדיר באמצעות שכלך.
   
בחלקו הראשון של הספר, כשתתחיל את המסע פנימה, תגלה דברים רבים שכבר חווית בהתנסותך האישית. אבל כאשר תמשיך להעמיק לתוך הספר ולתוך החלקים הנסתרים יותר של הנפש, תתקשה כבר להסתמך על חווייתך האישית כקנה מידה לאמת, ותצטרך להסתמך יותר ויותר על החלק הממשי והאמיתי שבתוכך. בשלב זה, אל תנסה יותר להבין את מה שאתה קורא; פשוט המשך לקרוא והקשב לצליל האמת. צליל או הדהוד האמת הוא הדרך היחידה בידינו לזהות מה נכון ומה לא. הדהוד זה מעביר אלינו את האנרגיה המעוררת של הלא נודע ופוסח על השכל השטחי, שהצורך הנואש שלו להבין, לתייג ולהגדיר ללא הרף, מהווה את המחסום להארה. הקשבה לצליל האמת תגרום לך לחוות עוד חוויה יוצאת דופן, לגלות את מה שלמעשה כבר 'ידעת' – את מה ששכלך ינסה שוב ושוב לומר לך שאיש אינו מסוגל לדעת.
   
אני חוזר, כל מה שנמצא בספר קיים כבר בתוכך. אל תניח לשכלתנות לעצור בעדך; לשכלתנות שרוצה לשפוט, לדחות, לחוות דעה, להתווכח, להתלונן שהנושא עמוק מדי ולומר שהיא לא מבינה. המשך לקרוא. הנח למילים לשטוף אותך ודרכך. קרא כפי שאתה מביט בים, בכוכבים. אל תנסה להבין. אל תשווה, אל תתחרה. אין מה להוכיח. הכול יבוא על מקומו בתוכך; אם לא מיד, אז במשך הזמן.